עו

04-8257919

לא בכל מקרה יהרוס בית משפט בניה ברכוש משותף​

מאת עו"ד אילן גולדנברג

 

 כאשר בונים בית על הר, בעצם קומה א' היא על הקרקע מצד אחד, אך מצד שני היא עומדת על עמודיםבשיפוע על ההר.

במקרה שהתגלגל לבית המשפט העליון השכן מקומה א' היה מעוניין לנצל את שטחהעמודים להרחיב את הדירה שלו.

השטח הנ"ל לא היה בשימוש של הדיירים, אך מדובר ברכוש משותף משפטית. הוא ביקש מהדיירים את הסכמתם ואלו לא הסכימו בכך. הדיירים פנו לעירייה, והעירייה לאהתערבה.

לכן הם פנו לבית משפט והוציאו צו מניעה להתחלת הבנייה. השכן ביקש לבנות לכל אחד מהדיירים מחסנים על מנת לבקש את אישורם ועדיין לא קיבל הסמכה מהדיירים.

 

בית המשפט הוציא צו מניעה זמני, וכן כאשר הוא נגמר, הדיירים לא חידשו אותו. כאשר הדייר מקומה א' שם לב שאין נגדו צומניעה הוא החל לבנות את ההרחבה, בנה את המחסנים, והציב עובדה מוגמרת לשכניו. השכנים פנו לביתהמשפט וביקשו צו הריסה לכל הבנייה (כולל המחסנים). הוא טען כי מדובר בחוסר תום לב, שהשטח לאהיה בשימוש של השכנים בלאו הכי. ביהמ"ש העליון קבע כי עקרון תום הלב וההגינות חולשים על "זכות"התביעה של התובע
"עקרון תום-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלועצמו.עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבותבציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם -אדם".

 

כל השופטים הסכימו כי לביהמ"ש שיקול דעת אם להשיב את המצב לקדמותו בהריסת מה שנבנה על הרכוש המשותף. המלומד פרופ' פרידמן קובע כי במקרה שבו השכנים ידעו ושתקו לנוכח הבנייה חלים דיני "עשיית העושר" וה"הסכמה שבשתיקה / ההשתק". "שתיקה עשויה, במקרים מסוימים, להחשבכבקשה או לפחות כהסכמה לקבלת טובת ההנאה...כך, למשל, יהיה אדם זכאי לסעד, אם הקים מבנהאו הוציא הוצאות לשיפור חלקת קרקע בחושבו שהחלקה שייכת לו, ואילו בעל החלקה ידע על ביצועהעבודות ועל דבר הטעות של המבצע, אך לא העמידו על טעותו"

אלו רק חלק מהשיקולים שנדונו בפסיקות בתי המשפט ומכאן שלא כל בניה דינה הריסה ובית המשפט בוחןאת התמונה כולה ומהן הציפיות המוצדקות בחברה שלנו שבה אדם לאדם – אדם.

 

הכותב הוא בעל משרד עצמאי לעריכת דין.

שאלות משפטיות ניתן להפנות באמצעות האתר.