אודות חוק שירות נתוני אשראי
מאת עו"ד אילן גולדנברג
--------------------------------------------------------------------------------
חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, שנכנס ב – 31.7.04 לתוקף יפגע, לא במעט, בפרטיות אזרחי המדינה ויחשוף את מעללי אלו שלא עמדו בהתחייבויותיהם הכספיות בפני הציבור. החוק מסדיר את האופן שבו ניתן יהיה לקבל מידע על אמינותו של אדם לעניין עמידתו בהתחייבויות הכספיות שקיבל על עצמו, בין בפעולתו כעוסק ובין בפעולתו כאדם פרטי (לקוח). זאת, משתי סיבות עיקריות הראשונה, על-מנת שמבקש המידע יוכל להעריך את מידת הסיכון שבהתקשרות עם אותו אדם; השנייה, על-מנת להביא להוזלת האשראי לבעלי היסטוריה חיובית של עמידה בהתחייבויות ותשלום חובות. במילים אחרות, בעלי העבר ה"בעייתי" ימצאו עצמם בתוך "רשימה שחורה" שלא כל כך נעים להימצא בה.

על-פי תקנות תקנות שירות נתוני אשראי 2004 – תשס"ד, המידע שייאסף ויימסר בידי מי שקיבל רשיון מיוחד מרשם נתוני האשראי, שהוא פקיד במשרד המשפטים שתפקידו יהיה ליישם ולאכוף את הוראות החוק החדש. המונח "נתוני אשראי" הינו, למעשה, מידע שהוא אחד מאלה:(1) נתונים לגבי לקוח בדבר אי-פירעון חובות, פשיטת רגל ושיקים ללא כיסוי (שנקרא גם - נתונים בדבר אי-תשלום חובות); (2) נתונים בדבר אשראי שניתן ללקוח (המכונה גם - נתונים חיוביים);

המידע השלילי ייאסף ממקורות המפורטים בחוק, כגון כונס הנכסים הרשמי, הבנקים השונים ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט ומקורות מוסמכים כהגדרתם בחוק, ולגבי מידע שמפורט בו בלבד. לעניין המידע החיובי, חובה לאסוף ממערכת הבנקאות מידע חיובי לגבי מי שקיים לגביו מידע שלילי. בנוסף, רשאי בעל הרשיון לאסוף מידע על לקוחות שאין עליהם מידע שלילי, ואשר הודיעו בכתב לרשם נתוני האשראי או לבעל רשיון כי הם מסכימים שבעל הרשיון יאסוף וימסור עליהם מידע חיובי.

מאחר שיש במתן דוח נתוני האשראי כדי לפגוע בפרטיותם של הלקוחות, אף כי הדבר נועד לתכלית ראויה, נוסחו הסדרי החוק תוך מאמץ גדול לוודא שהפגיעה תהא מזערית. חובות שונות הוטלו על בעל הרשיון, אשר יהא נתון לפיקוח רשם שירות נתוני אשראי.

הבעיה העיקרית שהאזרח יכול להיתקל בה היא מידע שגוי לגביו שמכניס אותו ל"רשימה השחורה" בניגוד לרצונו. כדי להקטין את הסיכון לטעויות, חוייב בעל הרשיון לאפשר ללקוח לראות את הדוח ולהשיג עליו.

כמו כן נקבע בסעיף 31 לחוק לענין "תיקון המידע" כי לקוח הסבור כי מידע לגביו הנמצא במאגר המידע של בעל רישיון שירות נתוני אשראי לא היה, בעת העברתו לבעל הרישיון, נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל הרישיון בבקשה למחקו, להשלימו או לתקנו, או להוסיף לגביו הערה. במקרה והוגשה לבעל רישיון בקשה כאמור לעיל החוק מחייב את בעל הרישיון לפנות למקור שממנו התקבל המידע לקבלת תגובתו ובהתאם לתגובתו המאשרת או שוללת את גירסת האזרח יפעל בעל הרשיון. אם לא התקבלה תגובה ממקור המידע בתוך שלושים ימים מהיום שפנה אליו בעל הרישיון, יודיע על כך בעל הרישיון ללקוח, וימחק ויבער את נתוני האשראי שלגביהם פנה הלקוח אל בעל הרישיון.

סעיף 32 לחוק קובע זכות ערעור לקוח הרואה עצמו נפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון לפי סעיף 31, רשאי לערער על כך בתוך 45 ימים לבית משפט השלום.